האדם הלומד בעידן הטכנולוגי החדש

כאשר מסתכלים על החידושים הטכנולוגיים השאלה הראשונה המתבקשת היא כיצד ניתן לשלב את החידושים הללו במסגרת מערכות החינוך הקיימות ולשפר אותן. שאלה מורכבת אף יותר נוגעת ליחסי הגומלין בין הטכנולוגיה והחינוך והשאלה באיזו מידה על מערכת החינוך ויעדיה להשתנות, על מנת להתאים לטכנולוגיה המשתנה? האם האפשרויות שהטכנולוגיה פותחת בפני מערכות החינוך מהוות גם אתגרים חינוכיים חדשים איתם יש להתמודד? מה הם האתגרים החדשים הללו?

החיים לצד אוטוסטרדת המידע

מהי למידה? האם למידה היא צבירת ידע פאסיבית, גידול היכולת הוורבלית לתקשר מונחים ומושגים שנלמדו באופן אקספליסיטי או אולי היא דווקא יכולת וכישורים הנרכשים באופן אימפליסיטי? כדי לעמוד בדרישה להגשת עבודה לפני עידן האינטרנט, היה על התלמיד לחפש באופן יזום את המידע, לארגן אותו ולתקשר אותו. עם התפתחותה של אוטוסטרדת המידע אנשים נחשפים למידע גם כאשר הם אינם מחפשים אותו. ההערכה היא שאדם ממוצע נחשף ביום אחד לכמות מידע שווה לכמות המידע שאדם לפני חמישים שנה נחשף אליו משך כל ימי חייו.

כישורי חיפוש מידע שהיו כה רלוונטיים בעבר הפכו ללא רלוונטיים בעידן הטכנולוגי החדש. יחד עם זאת, דווקא החשיפה לכמויות מידע כה גדולות ממקורות כה מגוונים מעלה את הצורך ברכישת כישורים חדשים. כיום, כדי להגיש עבודה, עיקר המאמץ עבר מתחום איסוף המידע לתחום של סינון, עיבוד והסקת מסקנות מהמידע הזמין.

אז והיום, הגשת עבודה כורכת לימוד ברמות שונות: ברמה הוורבלית המודעת היא מקדמת יעדים של צבירת מידע וידע, ברמה האימפליסיטית הנרכשת היא כוללת כישורי חיפוש מידע, עיבוד המידע לידע והסקת מסקנות – כישורים חשובים לא פחות מצבירת ידע קיים. הידע נשאר אותו הידע, גם אם כמותו גדלה, אבל הכישורים האימפליסיטים הנדרשים ללמידה השתנו מעברו מתחום כישורי איתור הידע וארגונו לכישורי סינון הידע וזיהוי דפוסים בין מקורות ידע שונים.

המעבר ממסדי נתונים יחסיים ל BIG DATA

אם נסתכל על התפתחות אורגנית של שימוש במידע במיחשוב נראה כי בשנים האחרונות חלה נדידה ממערכות מבוססות מסדי נתונים יחסיים למערכות המבוססות על BIG DATA – נתונים המגיעים ממקורות שונים, ברמת אמינות משתנה, במדיות שונות ובקצב מהיר מאד. האתגר המרכזי בבסיסי נתונים יחסיים היה בניית מודל ייצוג מידע והתאמת המידע הקיים למודל המיוצג. עם התפתחות תחום ה- BI , הצורך באיחוד נתונים ממקורות שונים והסקת מסקנות על סמך מגוון מקורות ידע גדל, אך עדיין מרבית מקורות הידע היו נשלטים.

פלישת תחום ה- BIG DATA החלה כאשר כמות ומגוון מקורות המידע הפכו לבלתי נשלטים, ורמת אמינותם ירדה. התמודדות תעשיית המיחשוב עם תופעה זו הייתה שינוי בגישה המחשבתית. לא עוד ניסיון למשטר את הידע לתוך מסגרות נוקשות והתאמתו לתבניות ידועות מראש, אלא מעבר לכישורי סינון וגילוי דפוסי ידע מתוך מגוון מקורות המידע הקיימים. אם ניקח כדוגמה לשימוש ב- BIG DATA את מנוע החיפוש של גוגל, הרי כאשר הוא מתבקש להביא מידע על נושא מסוים, השאלה היא לא האם הוא יצליח לאתר מידע בנושא, אלא כיצד הוא יוכל להבטיח כי המידע הרלוונטי ביותר עבור השואל יופיע בין התשובות הראשונות. כמו האדם הלומד בעידן הטכנולוגי, על מנוע החיפוש להתמודד עם שאלות של "מה רלוונטי? ומה לא רלוונטי?" כמו גם על שאלות של "על איזה מקורות מידע ניתן לסמוך – על איזה לא?"

לימוד באמצעים טכנולוגיים מתקדמים

מערכות החינוך מתקשות להתמודד עם הקצב המהיר של הקידמה הטכנולוגית הן בשל קשיים תקציביים והן בשל הצורך להתאים לא רק את תכני הלימוד אלא גם את אופי הלימוד ואת יעדי החינוך לטכנולוגיה המשתנה. הטכנולוגיה מהווה מתחרה מאיימת על החינוך המסורתי בכך שהיא חושפת את הלומדים ללימוד בשיטות מהנות ומאתגרות, בתחומי עניין קרובים אליהם תוך גילוי מעורבות רגשית-קוגניטיבית גבוהה.

כדי להתמודד באופן מוצלח עם הקידמה והחשיפה המוגברת למידע ולקישורים הבין אישיים שהטכנולוגיה מאפשרת, על מערכות הלימוד להגדיר מחדש את יעדיהן ואת אופי פעולתן.