איך נכון להעסיק מפתח משאבים בעמותה?

{wbamp-meta name="author" type="Person" content="Magid"} {wbamp-meta name="doc_type" content="Blog"} {wbamp-meta name="image" url="https://magid.huji.ac.il/images/mashabim_767x350.jpg" width="1200" height="547"}

לפני שבועות אחדים התבשר מנכ"ל הארגון מולו ישבתי כי שותפו לדרך, מי שהקים יחד איתו את העמותה ושימש מנהל פיתוח המשאבים שלה במרוצת העשור האחרון, לקה במחלה קשהונאלץ לצאת לחופשה שסופה אינו ידוע. אל הכאב ותחושת האובדן הסתננה ההכרה כי רשת הקשרים עם התורמים והתומכים שהוקמה ותוחזקה על ידי מפתח המשאבים בכישרון ובמאמץ רבים, אינה נגישה לארגון ובעצם אינה קיימת אלא באמצעות מגייס המשאבים שחלה.

האופק הכלכלי, שגם בימים כתיקונם לא זרח, התמלא בערפל כבד.

 

מתוך כך עלו שתי שאלות :

א. איך נכון להעסיק מפתח משאבים באופן שאירועים מסוג זה לא יקרו בעתיד.

ב. איך מוצאים מפתח משאבים איכותי ומהם תנאי העבודה אותם נכון להציע לו.

העיקרון המרכזי באמצעותו ניתן להתמודד עם מצבים מסיג זה הוא: גיוס המשאבים הוא עניינו של כל הארגון., כלומר:• מפתח המשאבים הוא חבר בהנהלת הארגון ושותף לכל ההכרעות המהותיות בו• עובדי הארגון משתתפים בעבודת גיוס המשאבים, בניצוחו של מפתח המשאבים• כל המשאבים הנאספים על ידי מפתח המשאבים שייכים לארגון• כל המידע שנאסף בתהליכי הגיוס הוא רכוש הארגון וצריך להיות נגיש להנהלה בכל רגע

גובה שכרו של מפתח המשאבים שונה מארגון למשנהו ומשתנה על פי היקף פעילותו של הארגון. מטבע הדברים כלל שהיקף הפעילות גדול יותר, כך שכרו של מפתח המשאבים ונפח ההשקעה בתחום גדולים יותר. אלא שכאן בדיוק טמון הקושי. חשוב לציין שדווקא העמותות דלות המשאבים נדרשות להשקיע יותר במגייס המשאבים ובפעילותו, ואסור שהמחסור במזומנים יהיה מחסום לצורך זה. הדרכים להתגבר על כך מגוונות ועוד נעסוק בכך בעתיד.

מעבר לגודלו של הארגון מושפע שכרו של מגייס מניסיונו המקצועי, כישוריו האישיים וההישגים עליהם יוכל להצביע. בשנים האחרונות גוברת המודעות לחשיבות ההכשרה המקצועית מן הסוג הניתן ע"י מכון מגיד של האוניברסיטה העברית. מעסיקים מעידים שבוגרי הכשרות ייחודיות אלה מצוידים בהיכרות רחבה עם התחום, בכלים ליצור תמהיל יעיל של כלים ורשת קשרים שמצדיק שכר גבוה יותר.

הכותב מנהל האקדמי של התכנית להכשרת מנהלי גיוס ומפתחי משאבים -  מר זאב פרץ.