השתלמויות מורי דרך - מוכר ע"י משרד התיירות
חדש במכון מגיד מיסודה של האוניברסיטה העברית!
ההשתלמות לחידוש רשיון של משרד התיירות מיועדת למורי/ות דרך עם רשיון בתוקף בלבד.
3 השתלמויות מוצעות:
יחסי יהודים- ערבים טרם הקמת המדינה בראי הרפואה
מועד: יום חמישי, 20.7.2023
מיקום: קמפוס האוניברסיטה העברית הר הצופים, ירושלים
שעות: 9:00-15:00
יום העיון יעסוק ב"היבטים לא מוכרים בהיסטוריה של בריאות ותברואה"
סדר יום:
9:00-10:45 דר חגית קריק, רפואה ואימפריה: הפעילות הבריטית בתקופת המנדט
11:00-12:45 פרופ ליאת קוזמא, על היחסים בין רופאים ערבים לרופאים יהודים בתקופת המנדט
13:00-15:00 אחמד מחמוד, בין העות'מאנים והירדנים: תפקיד השלטון המקומי בתשתיות התברואה
אודות המרצים:
ד"ר חגית קריק-פוסט-דוקטורנטית בפרויקט ERC "היסטוריה אזורית של רפואה במזרח התיכון" במחלקה ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית. פרופ' ליאת קוזמא-חוקרת המזה"ת המודרני, ראש מרכז לבציון לחקר האסלאם באוניברסיטה העברית, ועורכת שותפה של הבלוג ההיסטורי "הסדנה להיסטוריה חברתית" באתר הארץ. מר אחמד מחמוד-דוקטורנט בתחום חקר הערים שכם , טבריה וחיפה באמצעות מערכת התברואה, האוניברסיטה העברית. תחומי המחקר ההיסטוריה המקומית והחברתית של המרקם האורבני בארץ דרך התברואה.
להרשמה יש ללחוץ כאן
-------------------------
כיצד לנהל מחקר עצמאי על נושא היסטורי
מועד: יום חמישי, 07.09.2023
מיקום: קמפוס האוניברסיטה העברית הר הצופים, ירושלים
שעות: 9:00-15:00
ללמוד נושא חדש, או להעמיק את ידיעותינו בנושא כלשהו, בין אם הוא היסטורי, פוליטי, תרבותי, משפטי או אריכאולוגי. כיום, משאבים רבים נמצאים ברשת, ובאחרים ניתן להתייעץ בעזרת בספריות ואוספים מיוחדים. אולם, לעיתים, מרוב אפשרויות יכול להיות קושי לעבור משלב התכנון לשלב הביצוע. כיצד נכון לגשת לנושא חדש, כדי לתפוס אותו בצורה טובה יותר, ולהיות מסוגלים להעביר אותו לאנשים נוספים. בסדנה זו נציע מספר כלים מעשיים, נתרגל אותם באופן יחידני (עם ליווי), ונדון בתוצאות ובקשיים כקבוצה.
סדר יום:
09:00-10:00 סקירה מבואית, שתגע בכלים השונים העומדים לרשותנו כדי להתמודד עם נושא חדש, עם דגש על כלים אקדמיים (שימוש במשאבים של האוניברסיטה, גוגל סקולאר, וכלים אחרים).
10:00-11:00 הגדרת נושאים באופן עצמאי, ותחילת תהליך בעזרת ליווי, במטרה להגיע למטרות ביניים מוגדרות: איתור ספרות מחקרית קלאסית וספרות מחקרית עדכנית, מיפוי של מכוני מחקר, כתבי עת, חוקרים, ומאגרי מידע רלוונטיים.
הפסקה 11:00-11:15
11:15-12:15 דיון ביניים בו המשתתפים יעלו שאלות, בעיות, ותובנות לגבי נושא המחקר אותו בחרו
12:15-13:30 קריאה ראשונית, מוגבלת בזמן, של פריט נבחר אחד.
הפסקה 13:30-13:45
13:45-15:00 דיון מסכם, בו נעלה בעיות ושאלות שעלו בתהליך המחקר, ואפשרויות להמשך עבודה. במידה שיש עניין, ניתן גם להוסיף יחידה בה נדון בכלים לשיפור ידע ושליטה בשפות זרות, כדי להנגיש חומרים אקדמיים.
אודות המרצה: ד"ר נח בנינגה-עמית פוסט-דוקטורט במכון הבינ"ל לחקר השואה ע"ש וידאל ששון באוניברסיטה העברית, שותף בפרוייקט מחקר בינ"ל של מכון מקס וובר הגרמני, בנושא פיוס ה-12. פרסומיו עוסקים בתחומים מגוונים, מתרבות חומרית של אסירי אושוויץ להיסטוריה של המתכת פלטינום. לימד היסטוריה, היסטוריה תרבותית, והיסטוריה של השואה בין היתר באוניברסיטה העברית, מכללת הגליל המערבי, ומכון שכטר למדעי היהדות. מתמחה בהקניית כלים ללמידה נכונה.
להרשמה יש ללחוץ כאן
-------------------------
סטוריטלינג - כיצד לספר סיפור זכיר ומרתק
מועד: יום חמישי, 12.10.2023
מיקום: קמפוס האוניברסיטה העברית הר הצופים, ירושלים
שעות: 9:00-15:00
למה לך לספר סיפור? סיפורים הם הדרך הקדומה של האדם להעברת מסרים, להנחלת ידע, להורשת מורשת והיסטוריה של העם או הקבוצה האתנית.
לאחריה התפתחו הסיפורים לציורי הקיר ומשם לכתב לדפוס ולמדיה. היום קוראים לזה סטוריטלינג, נראטיב ועוד. מהו סיפור טוב: סיפור טוב יעביר את המסר שלך בצורה זכירה, סיפור טוב יחבר את הקהל לערכים שלך, סיפור טוב מחבר את המשתתפים , סיפור טוב נוגע ברגש. ולכן סיפור טוב הוא כלי עוצמתי להנעה לפעולה. אז מה זה סטוריטלינג, הגדרה. היכולת להעביר מסרים בצורה סיפורית. להשאיר חותם להתבדל. ההבדל בין סיפור לבין סטוריטלינג. למה אנחנו כל כך אוהבים סיפורים
סדר יום:
10:00-11:00 דוגמאות לסיפורים שהשאירו חותם , כיצד להסביר דברים מאוד מורכבים דרך סיפור
תכנון הסטוריטלינג תוך מיקוד בקהל היעד, עקרונות באפיון הקהל, כיצד להתאים את הסיפור לקהל, כיצד לייצר השראה והשפעה על הקהל.
הפסקה 11:00-11:15
11:15-12:15 בניית הסיפור כסצנה חיה, כיצד להשיג את המטרה של קשב כיצד לרתק. היכולת לייצר עניין וליצור קשב להרבה זמן זה מדד להצלחה. הפעלת חושים בסטוריטלינג.
12:15-13:15 שילוב השיחה בסטוריטלינג, כיצד לספר סיפור שיש בו התרחשות. כיצד להפיח חיים ברעיון או במסר. מבנה הסטוריטלינג , מודל שלושת הממדים בסטוריטלינג: המטרה המסר התוכן.
הפסקה 13:15-13:30
13:30-15:00 כיצד לייצר סטוריטלינג שלא יישכחו , עקרונות הזיכרון האושי. כיצד ניתן לשפר את הזיכרון של הסיפור. עקרונות לבניית סיפור שלא יישכחו, שייחרט בזיכרון של השומעים.
תרגולים אישיים / אימון אישי יישומי בבניית סטוריטלינג. / אימון אישי יישומי בהגשת סטוריטלינג להצלחה.
אודות המרצה: פרופסור צפירה ליכטמן-פרופסור חבר בכירה באוניברסיטה העברית ובקריה האקדמית אונו.
מומחית בינלאומית בפיתוח כישורי תקשורת אישיים, בשפת גוף, ברטוריקה ובהצלחה תקשורתית לפוליטיקאים ולמנהלים בכירים מהחברות המובילות במשק, במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי. מרצה מצטיינת 25 שנים ברציפות.
להרשמה יש ללחוץ כאן