חיפוש
 
 

השאירו פרטים ונחזור אליכם

 

 

מדידה והערכה ככלי לגיוס משאבים

מדידה והערכה ככלי לגיוס משאבים בשנים האחרונות התבסס מאד מעמדם של תהליכי המדידה וההערכה, כתהליכים המחוללים ערך רב. תורמים פרטיים, קרנות, משרדי ממשלה, גופים ציבוריים ותומכים נוספים מתנים את תמיכתם בקיומו של מעקב מחקרי. כוחות חיצוניים אלה, בלווי הניסיון המצטבר אודות תרומתה של ההערכה לעשייה מקצועית ולתוצאותיה הביאו להרחבת השימוש והביקוש לעבודות הערכה מסוגים שונים.

מדידה והערכה ככלי לגיוס משאבים

מה מודדים?

ככלל, יכולה עבודת המדידה וההערכה לפעול ב- 2 מרחבים: מרחב הפעולות ומרחב תוצאות. מדידת הפעולות עונה על השאלה: באיזו מידה הארגון מבצע את מה שהחליט לבצע? למשל: האם כל כמות השעות שתוכננה ניתנה במלואה? האם כל מנות המזון הועברו לנזקקים? האם ההשתלמויות המקצועיות לצוות מתקיימות כסדרן?
מדידת התוצאה עונה על השאלה: באיזו מידה השיגו הפעולות את מטרותיהן ? למשל: האם ההישגים הלימודיים השתפרו? האם מקבלי המזון חשים שבעים ושבעי רצון? האם הצוות שיפר את מקצועיותו. בחלק ניכר מהמקרים מערכי ההערכה מופעלים ב-2 המרחבים במקביל.

האם אפשר למדוד הכל?


מעצם טבעה, מעמידה העשייה החברתית אתגרים מורכבים למדידה. מושגים כמו "תחושת מסוגלות" או "זהות ושייכות" נתפסים מופשטים למדי. יחד עם זאת, ולמרות המורכבות, הטיעון כי התהליך או התוצאה אינם מדידים אינו מקובל. מנהל ארגון או מנהל פרויקט הטוען שעשייתו אינה ניתנת למדידה לא יוכל לטעון שעשייתו מצליחה. שהרי – אם אינה ניתנת למדידה – איך ידע אם הצליחה?
הפתרון לקושי זה מתקבל בתהליך אופרציונליזציה אותו עוברים היעדים המופשטים בעת הגדרתם. יעד כמו "הגברת תחושת המסוגלות" מתורגם, באמצעות שאלונים מסוגים שונים, לתבחינים ברי מדידה.

איך מעריכים?

מורכבותה של הנתינה החברתית, ריבוי המניעים לנתינה והשילוב המתקיים לעיתים בין הזדהות לבין תועלת אישית או עסקית מכתיבים תהליכי הערכה המשלבים בין תפיסות, שיטות וכלים מסוגים שונים.
מעבר להפרדה בין מדידה כמותית לבין מדידה איכותנית, ראוי לציין את האבחנה בין הערכה מעצבת לבין הערכה מסכמת. בהערכה המעצבת המעריך והצוות המפעיל פועלים כשותפים. יחד הם מחוללים רפלקציה התורמת תרומה משמעותית ביותר לרמה המקצועית ואיכות העשייה. ההערכה המסכמת מתמקדת בתוצרים ומתייחסת לארגון בעיקר כמקור מידע לצורך הכנת דו"ח הערכה מסכם.

בעת העיסוק בהערכת העשייה בארגונים מוצע להתייחס לשני מושגים נוספים:

חשיבה הערכתית

Evaluative Thinking היא מכלול המניעים הפנימיים הגורמים לארגון לנקוט בפרקטיקה רפלקטיבית שעושה שימוש במגוון רחב של מיומנויות הערכה. באמצעות החשיבה ההערכתית מגדיר הצוות המפעיל מטרות הניתנות למדידה, מדדים להצלחה, כלים באמצעותם מתבצעת ההערכה ומועדים לביצועה. המדידות המבוצעות מתוך חשיבה הערכתית מלוות את העשייה לכל אורך הדרך ומזמנת לצוות המפעיל אפשרויות ללמידה משמעותית ורצופה. במרבית הארגונים שסיגלו את החשיבה ההערכתית לחלק מכלי העבודה ההישגים הם טובים מאד.

יכולות הערכה

Evaluation Capacity היא יכולתם של העובדים ושל ארגוניהם לבצע הערכה. יכולת זו מתבטאת ביכולתו של הארגון לבצע את הפעולות הבאות:
• הצגת שאלות מהותיות.
• הגדרת המידע הנדרש על מנת לתת מענה לשאלות שנשאלו
• איסוף נתונים תוך שימוש באסטרטגיות מתאימות.
• ניתוח הנתונים שנאספו וסיכום הממצאים.
• שימוש בממצאים.

לסיכום, המדידה וההערכה תורמים תרומה משמעותית למערך גיוס המשאבים ולעיתים רבות לא ניתן בלעדיה. תרומתה זו, בנוסף להשפעתה על איכות העשייה הניהולית והמקצועית הופכים את המדידה וההערה לפעולות בעלות ערך נוסף רב.

המדידה והערכה ככלי לגיוס משאבים נלמד במסגרת המסלול להכשרת מפתחי משאבים במכון מגיד, מבית האוניברסיטה העברית.

המאמר נכתב על ידי זאב פרץ, המנהל האקדמי של מסלול ההכשרה 'מפתחי משאבים' במכון מגיד ומנכ"ל ערך נוסף

 

..