אתגר ההזדקנות בישראל - סוגיות ואתגרים בגיל השלישי

האם נרצה כי הורינו יזדקנו בביתם? ואנו האזרחים הוותיקים, האם נרצה שיהיה זה בית המאפשר הזדקנות מיטבית?


הזדקנות הינה תקופת חיים מאתגרת לאזרח הוותיק ולבני משפחתו. זאת משום שלתקופה זו השלכות בריאותיות, חברתיות, נפשיות וכלכליות, משמעותיות. אוכלוסיית הגיל השלישי והרביעי בישראל בשנת 2020 הגיעה ליותר ממיליון נפש שהם יותר מ 11.6% מכלל האוכלוסייה. עובדה זו מחייבת הערכות מיוחדת של החברה והרשויות לטיפול זקנ
אחד מהמענים החשובים לצרכים היחודים של הזקנים בישראל הינו מערך דיור ומערך שירות המותאם להעניק פיתרון איכותי כמענה לצורכי הבריאות והרווחה .
מערכי דיור ושירות אלו מספקים את הצורך ההולך וגדל בפתרונות מכבדים לאוכלוסיית הזקנים המבקשת למצוא בקהילה בית חם אוהב ומקצועי בתקופת הזדקנותם וזיקנתם.
אם בעבר רובנו היזקנו בבית בו גרנו מרבית שנות חיינו הבוגרים, הרי כיום רבים מאיתנו מעתיקים את ביתנו כמה פעמים במהלך חיינו. אחד מהמעברים מתייחס למגורים בדירה בבית דיור מוגן בסביבה המוכרת או בסמוך למגורי הילדים.
בין מערכי הדיור והשירות נכללים בתי דיור מוגן, בית אבות, בתי חולים סיעודים, מרכזי יום, קהילות תומכות, מועדונים חברתיים.
האתגר בתחום המדיניות החברתית הינו להכשיר אנשי מקצוע בתחום לניהול מסגרות אלו. מנהלים שיישאו על כתפיהם את האתגר החשוב הזה, באהבה מקצועיות ובמסירות.

 

   


האתגרים שניצבים בפני בני הגיל השלישי

הגידול במספר הזקנים בחברה הישראלית נובע מעלייה בתוחלת החיים כתוצאה מהתקדמות הרפואה, הטכנולוגיה והיכולת לספק איכות חיים טובה יותר מבעבר, לאוכלוסייה זו.
בפני הזקן שנים לא מעטות בהן הוא מבקש לחיות באיכות חיים טובה ובכבוד ולהזדקק לשירותים בריאותיים, חברתיים ונפשיים מותאמים לצורכי גיל הזהב.
תקופה זו מביאה איתה את ברכת אריכות הימים, אך לצד זה ניצבים אתגרים רבים לקשישים ולבני משפחתם בתחומי הרווחה, הבריאות הפיזית והנפשית, והיכולת הכלכלית. הזמן נותן את אותותיו, הגוף מזדקן ומערכותיו השונות נחלשות בתפקודן. בעיות בריאותיות נפוצות בקרב בני ובנות גיל הזהב, הן: מחלות לב, סכרת, אוסטופורוזיס, בעיות בדרכי השתן, בעיות נשימה, סיכון מוגבר ללקות במחלות ממאירות, כרוניות וכן ירידה קוגנטיבית ואיבוד זיכרון בדרגות חומרה שונות.
אחת מהתופעות השכיחות בגיל השלישי היא תופעת הדיכאון שהיא תוצאה של איבוד יכולות גופניות, בריאותיות או נפשיות, אובדן חברים או בני זוג, טראומות שנחוו בעבר שצפות בגיל מאוחר, בדידות ועוד.
חלק מהזקנים סובלים מקשיים כלכליים: רוב הזקנים בישראל חיים מקצבת זיקנה ומפנסיה, שלחלקם הינה מצומצמת מאד.
לפי נתונים משנת 2020 כ 135,000 זקנים בישראל חיים מהכנסה שנחשבת מתחת ל"קו העוני" ושיעור עוני זה נחשב לאחד מהגבוהים בעולם המערבי.
לאוכלוסייה המבוגרת צרכים ייחודים בתחום הדיור: הם זקוקים לדירות קטנות יותר המותאמות לאדם אחד או שניים. חשובה הנגישות והבטיחות הן בתוך הדירה והן לשירותי הקהילה, למוסדות בריאות וקהילה. זקנים רבים בוחרים בתקופה זו לעבור לדירה חדישה ומותאמת הממוקמת בבית דיור מוגן בסביבת מגוריהם או לעבור לקהילה בקירבת מגורי ילדיהם. הם מעדיפים סביבת דיור מוגנת המעניקה שירותים רפואיים, פעילויות חברתיות משותפות שיקלו על בדידותם, שירותי בריאות איכותיים וזמינים, חיי תרבות וחברה , ביטחון אישי , שירותי אבטחה מוגברת ועוד.

 

הגיל השלישי

 
השפעת מגיפת הקורונה על מצב הזקנים

זקנים פגיעים במיוחד לבדידות ולניתוק חברתי. מאז נכנסה הקורונה לחיינו בעיית הבדידות והדיכאון אצל זקנים החריפה מאד וגרמה לרבים להתדרדרות פיזית וקוגניטיבית. היכולת לקבל תמיכה נפשית מבני משפחתם הצטמצמה עקב הקושי להיפגש פנים אל פנים . סגרים וריחוק החברתי שיבשו משמעותית את מהלך החיים. אצל רבים הוחרפו סממני החרדה והלחץ הנפשי בשל סיכון גבוה להידבק במחלה. כל אלו גרמו לעלייה במצבי דיכאון שאובחנו בזקנים .

 

 

 

הגיל השלישי

 


אחת ההחלטות המשמעותיות בגיל השלישי - האם ומתי מגיע הזמן לעזוב את הבית?

האם ומתי לעבור דירה ולהיפרד מהבית המוכר ולעבור לבית אבות או לדיור מוגן. למרות שרוב הזקנים ממשיכים לגור בקהילה בביתם, מספר הולך וגדל מהם בוחר למרות הקושי שבכך, להעתיק את מקום המגורים לדיור מוגן או בית אבות . יש שיאמרו לאחר המעבר שחבל שלא עשו זאת מוקדם יותר ושאיכות חייהם השתפרה מאד ואחרים יאמרו שהחליטו על המעבר מתוך הצורך בהגברת הביטחון האישי או במענה לבדידות המתפתחת ומאיימת על בריאות הנפש. אחרים יעדיפו להישאר בביתם ולהינות משירותי הקהילה במרכז יום או מועדון חברתי.


מקצוע עם ערך מוסף - התוכנית להכשרת מנהלים למערכי דיור ושירות לגיל השלישי של מכון מגיד

החברה נדרשת לספק שירותים מגוונים לבני הגיל השלישי בתחומי הבריאות, המגורים, הפנאי ועוד. הצלחתם של השירותים הללו תלויה לא מעט בהכשרת מנהלים לתחום השירותים לגיל השלישי, כמו: ניהול בתי דיור מוגן, בתי אבות ובתי חולים סיעודדים ומרכזי שירות לאוכלוסייה מבוגרת.
מטרות התוכנית להכשרת מנהלים למערכי דיור ושירות לגיל השלישי היא להכשיר צוות ניהול מערך דיור ושירות שיעניק לזקנים מקום מכבד ואיכותי שישפיע לטובה על איכות חייה של האוכלוסייה המבוגרת . זו עבודה עם ערך מוסף המקדשת את הפתגם "והדרת פני זקן". הלימודים בקורס כוללים למידה תיאורטית וסיורים לימודיים כאחד: הכרת מדיניות הרווחה והבריאות בישראל, מיומנויות ניהול, מאפייני הגיל השלישי, היבטים משפטיים הקשורים לתחום וכל הקשור לטיפול באוכלוסייה המבוגרת מבחינה פסיכולוגית, רפואית וחברתית. התוכנית משלבת מפגש עם מנהלים, צוותי טיפול ושירות ומעודדת פיתוח חשיבה יצירתית ויזמית בתחום הגיל השלישי.
סגל המרצים כולל מומחים בתחום הגרונטולוגיה והגריאטריה, יועצים פיננסיים, פסיכולוגים ארגוניים, משפטנים, ומנהלי רשתות דיור מוגן.
לתוכנית יכולים להירשם אקדמאים בעלי ניסיון מוכח בתחום הניהול ו/או הזיקנה.
המסיימים בהצלחה יהיו זכאים לתעודת גמר באישור מינהל אזרחים וותיקים, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים.