articles 1

אתגרי ההשתלבות של תלמיד ישיבה בלימודים האקדמיים

התפיסה הרווחת בנוגע להשתלבות תלמידי ישיבה במערכת האקדמית גורסת כי עיקר הפער מצוי בתחום הידע. בעוד תלמיד המערכת הכללית מגיע ללימודים האקדמיים כבוגר מערכת שלימדה אותו את מקצועות היסוד – מתמטיקה, אנגלית, עברית ומדעיםהשתלבות תלמידי ישיבות הרי שתלמיד הישיבה מגיע עם ידע תורני בלבד. טיעון זה בהחלט צודק אך אינו ממצה את היקף הפערים כלל.  

נושא לא פחות חשוב הוא הרגלי הלמידה של בוגר הישיבה. בישיבה חרדית רגילה לומדים מסכתות מהתלמוד הבבלי כאשר עיקר נפח הלימוד מושקע בלימוד בחברותא (למידה בזוגות) בבית המדרש המשותף. הלימוד בישיבה שם דגש על חוויית הלמידה האוטודידקטית מתוך רצון לפתח תלמידי חכמים המקדישים את מירב זמנם ללמידה וחקירה תלמודית מתוך מוטיבציה אישית. בהתאם לכך אין בישיבה תכנית לימודים מסודרת, אין הספקים, אין מטלות ואין מעקב על עמידה בזמנים. באופן זה תלמיד ישיבה מתרגל ללמוד בדרכו שלו ללא צורך לתת דין וחשבון לאף ממונה על התקדמותו או תפקודו הלימודיים.
בהתאם למציאות זו כאשר תלמידי ישיבה מגיעים למוסדות להשכלה גבוהה הם נתקלים בקושי רב בהסתגלות למערכת לימודית הישגית המלווה במדידה והערכה רציפים באשר להישגים ותפקודים לימודיים. הנושא הראשון הבולט לעין הוא העמידה בזמנים. תלמיד הישיבה אינו מורגל בלוח זמנים קשוח וכאשר נדרשת ממנו ההסתגלות ללו"ז קשיח הוא לעיתים מתקשה להסתגל אליו.
בנוסף, תלמיד הישיבה אינו רגיל למטלות כתיבה ושיעורי בית ורגיל לחשוב שהלמידה וההקשבה בזמן השיעור בלבד מספיקים בכדי לרכוש את הידע הנדרש. מעבר לחוסר ההרגל בעשיית שיעורי בית חסרים לו ההבנה הבסיסית ששיעורי בית הם נדבך מהותי בצורת הלמידה והטמעת החומר הלימודי. בהתאם לכך תלמידי הישיבה מתקשים למלאות מטלות ביתיות במהלך לימודיהם.
נושא המבחנים הוא אחד האתגרים המהותיים ביותר לבוגרי הישיבות. המבחן במהותו דורש מהתלמיד יכולת להביא את עצמו בנקודת זמן מסויימת לידיעה אופטימלית בחומר הנלמד באופן בו הוא יוכל לשקף זאת בכתב בזמן קצוב. ככלל תלמיד הישיבה אינו מורגל לכמת את הידע שברשותו. אין דד ליין בישיבה הדורש מהתלמיד רף ידיעה בזמן קבוע. בהתאם לכך מצוי מאוד שתלמידי ישיבה נכשלים במבחניהם הראשונים משום שהם אינם מורגלים בהכנה למבחנים ואינם מכירים מספיק את עצמם בכדי לדעת האם הם מוכנים כראוי.
היתרון המובהק של תלמיד הישיבה נעוץ בכך שהם מגיעים ממרחב שיש בו תרבות למידה. ההערצה לתלמידי חכמים והצבת הלימוד במרכז החיים נוטעים בהם הערכה רבה ללימוד ולמילה הכתובה. רבים מהבחורים העושים מעבר מהישיבה לאקדמיה מצפים להפוך ל"תלמידי חכמים אקדמיים". יש לקוות כי תשוקת הלימוד הטבועה בהם תסייע להם להתגבר עם האתגרים השונים בדרך להצלחה אקדמית משמעותית.
 כדי להקל על ההשתלבות והסתגלות של בני הישיבות בלימודים אקדמיים הוקמו מכינות חרדיות, כגון, המכינה החרדית של האוניברסיטה העברית, הבאה לצמצם את הפער ולהכין את תלמידי הישיבה ללימודים אקדמיים, המכינה מקנה את הידע והכלים המסייעים להשתלבות בלימודים גבוהים, הלימודים מתקיימים תוך שמירה על הצביון החרדי של המקום על כל המשתמע מכך. בנוסף, כל תלמיד מקבל ליווי אישי ומקצועי לאורך לימודיו.

הצטרפו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים שוטפים
שם מלא
יש להקליד שם מלא

כתובת מייל
יש להקליד כתובת מייל תקינה

Invalid Input

Please publish modules in offcanvas position.