מהי "ספינה ביפידה"?

ספינה ביפידה הינה מום נוירולוגי המתרחש בשלבים הראשונים של ההריון ונובע מהעדר סגירה תקינה של תעלת העצבים המרכזית (Lutkenhoff, 1999) מבחינה קוגניטיבית,לחלק מהילדים עם ספינה ביפידה ישנם ליקויי למידה בדרגות שונות וכן בעיות במוטוריקה עדינה, כתיבה איטית ולא ברורה (Lutkenhoff, 1999)

ליקויים פיזיולוגיים

1. שיתוק של הגפיים התחתונות והפרעה בתפקוד הסוגרים (שלפוחית השתן והמעיים)
2. ככל שהפגיעה בעמוד השדרה גבוהה יותר, כך פוחת הסיכוי של האדם ללכת באופן עצמאי
3. רוב הילדים עם ספינה ביפידה יכולים ללמוד ללכת בעזרת סדים קצרים או ארוכים והליכונים. כשילדים אלו מתבגרים, חלקם מחליטים להשתמש בכיסא גלגלים על מנת לשפר את יכולת התנועה
4. ספינה ביפידה איננה הפרעה פרוגרסיבית, כלומר אין החמרה עם הזמן(Lutkenhoff, 1999)

מבחינה חברתית ורגשית

לפי Peny-Dahlstrand ואחרים (2013), העיסוק בתפקוד הפיזיו מוטורי הוא חשוב ומרכזי בשיקומם של ילדים עם ספינה ביפידה, אך אין לשכוח את ההיבט החברתי שלהם. החוקרים ערכו מחקר על השתתפותם של ילדים עם ספינה ביפידה בפעילויות בית ספר. לטענתם, הילדים נכחו במרבית הפעילויות, אך הם כמעט ולא השתתפו באופן אקטיבי. עובדה זו הייתה בולטת במיוחד במרחב של המשחק הספונטני עם בני גילם. למוגבלות הפיזית, הייתה השפעה ברורה לדבריהם של החוקרים, על מעורבותם וקשריהם של ילדים אלו עם קבוצת השווים. אם כך, מוגבלות פיזיולוגית עלולה להביא להרגשת חוסר שייכות, חוסר מסוגלות ולקשיים במיומנויות החברתיות. כלומר, למגבלה פיזית עלולות להיות השלכות גם בתחום הרגשי של ילדים.

אם אלינה יכולה – גם אנחנו יכולים!

ארנבונת בשם אלינה אשר נולדה משותקת ברגליה האחוריות ולמדה ללכת בעזרת סקוטר מיוחד. מתוך עבודתה של ריקי יהלום-ארבל, מטפלת בעזרת בעלי חיים, עם ילדים עם ספינה ביפידה בבית החולים אלי"ן ("חדשות בית החולים אלי"ן", גיליון 2010/2011)

טיפול בעזרת בעלי חיים לילדים עם "ספינה ביפידה"

הטיפול בילדים עם ספינה ביפידה, יתרכז בשלושה היבטים שונים – ההיבט הגופני, ההיבט החברתי וההיבט הרגשי:

1. כפי שנאמר לעיל, רוב הילדים עם ספינה ביפידה יכולים ללמוד ללכת באופן עצמאי בעזרת סדים קצרים או ארוכים. בעלי החיים יכולים להוות גורם מדרבן אשר יגרום לילדים בגיל צעיר לרצות לנוע בחדר על מנת להצליח להגיע אל בעל החיים. בגיל מאוחר יותר, טיול עם כלב בחוץ יכול גם הוא להוות מוטיבציה אשר תביא לעידוד הליכה ובכך לאימון וחיזוק השרירים. בנוסף לעבודה הגופנית, טיול עם כלב יכול להביא לאינטראקציות חברתיות ספונטניות עם אנשים חדשים בחוץ. במחקר על השפעתם של כלבי שירות על הקשרים החברתיים נמצא, כי אנשים המתמודדים עם נכות דיווחו כי התרחשו יותר מפגשים חברתיים באופן מובהק כאשר היו מלווים בכלב, מאשר כשהיו בלעדיו. כערך מוסף, אנשים אלו החלו לצאת יותר מהבית. (קיוזאק, 1988).
2. ילדים אלו מתקשים במוטוריקה עדינה ועל כן מתקשים בפעולות כמו כתיבה. על מנת לעבוד על יכולת זו, בעלי החיים עשויים לעזור על ידי הברשה בעזרת אביזרים תומכים המאפשרים אחיזה טובה, על ידי חיתוך ירקות עבור בעל החיים בעזרת סכין עם עיבוי, ואף על ידי יצירת משחקים לבעלי החיים כמו השחלת אוכל על שיפוד או יצירת חטיפים בצורות שונות. כאשר מדובר בבעל חיים קטן יש לדאוג כי הוא נמצא בגובה העיניים של הילד. כל אלו, יאפשרו עבודה של מוטוריקה עדינה תוך הנאה וסיפוק מעצם הנתינה לבעל החיים. יש לציין כי בסקירת הספרות לא נמצאו עדויות לעבודה מסוג זה עם ילדים עם ספינה ביפידה וכדאי יהיה לבחון זאת בעתיד.
3. מבחינה רגשית נמצא כי בעלי חיים ובעיקר כלבים, יכולים לאפשר הבעת רגשות, תחושת מסוגלות, רגיעה, תחושת ביטחון והרגשת שליטה (Edney, 1995). עם ילדים המתמודדים עם ספינה ביפידה, היבטים רגשיים אלה הינם חשובים ומרכזיים בעבודה הטיפולית.

מאמר זה נכתב על ידי: עדי בראון, התכנית לטיפול בעזרת בעלי חיים, מכון מגיד מטעם האוניברסיטה העברית