התוכנית התלת שנתית לפסיכותרפיה בגישה דינאמית פסיכואנליטית
יום ראשון בסמסטר א' 21/10/22 יום אחרון בסמסטר א' 10/2/23
יום ראשון בסמסטר ב' 3/3/23 יום אחרון בסמסטר ב' 30/6/23
לימודים בחודש אוקטובר 21/10, 28/10
לימודים בחודש נובמבר 4/11, 11/11, 18/11, 25/11
לימודים בחודש דצמבר 2/12, 9/12, 16/12, 30/12
לימודים בחודש ינואר 6/1, 13/1, 20/1, 27/1
לימודים בחודש פברואר 3/2, 10/2
לימודים בחודש מרץ 3/3, 10/3, 17/3, 24/3, 31/3
לימודים בחודש אפריל 21/4, 28/4
לימודים בחודש מאי 5/5, 12/5, 19/5
לימודים בחודש יוני 2/6, 9/6, 16/6, 23/6, 30/6
ייתכנו שינויים
למידע ולהרשמה:
טלפון 02-5422000 | 3070*| כתובות דוא"ל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
התיאוריה המורכבת ורבת הגוונים שפרויד הגה, יצר ועדכן באופנים יצירתיים ובלתי מתפשרים, שימשה קרקע שלאורה וכנגדה יצרו תיאורטיקנים דינאמיים מאוחרים יותר. התיאוריה ומייסדה שינו את תפיסת האדם ואת התפיסה הטיפולית. הם הפכו לאקלים, לשגריריו של הלא מודע והלא מוכר המצוי בתוכנו.
בקורס נעקוב יחד אחר התפתחות העמדה הטיפולית של פרויד, אחר ההקשבה הייחודית, הראשונית והאחרת שלו למטופליו, שבעזרתה גילה את מנגנוני הנפש האנושית (לא מודע, מיניות, אדיפוס, טרנספרנס...). נלמד כמה ממושגי היסוד של החשיבה הפרוידיאנית, כגון היסטריה, אישיות היפנואידית, הקשבה דינמית ואנליטית, המודל הטופוגרפי, המודל הסטרוקטוראלי, פירוש החלום, המיניות הילדית, המבנה הפסיכוטי, סופר אגו, דחף המוות.
הקורס עוקב ממעוף הציפור אחר נקודות ציון משמעותיות בהתפתחות החשיבה הפסיכואנליטית, החל ממודל הדחף ועד לזרם ההתייחסותי. לאורך הקורס נבחן את השינויים שחלו בתיאוריה ובטכניקה באמצעות מספר מושגי יסוד כמו 'התסביך האדיפלי', 'סימפטום נפשי', 'הזדהות השלכתית'. הנחת היסוד היא שהמפגש הנוכחי אינו המפגש הראשון עם הגישות התיאורטיות הכלליות ועם התיאוריות הספציפיות. והדגש שיושם הוא על הקשר הקיים בין העמדה הטיפולית לבין התיאוריה המתייחסת להתפתחות ולגורמים המשפיעים עליה.
הסדנה תעסוק בדילמות אתיות שמתעוררות בעבודה הקלינית וקיימות ב"אזורים האפורים". נקרא ונשתמש בדוגמאות קליניות של הלומדים.
הסדנה תעסוק במושג הזדהות השלכתית ובהתפתחותו לאורך הזמן. נסקור את גלגוליו השונים של המושג ונבין את האופן שבו תיאורטיקנים מבינים אותו ומשתמשים בו בתיאוריות שלהם. נוסף על כך, נעמיק בהבנת היישומים הקליניים שמאפשר השימוש במושג ונחקור את דרכי העבודה שהבנות אלה מאפשרות. נבין את חשיבות המרכיב של הזדהות השלכתית חיונית בתהליכי העברה והעברה נגדית ואת מרכזיותו בחשיבה הפסיכואנליטית.
מלאני קליין תרמה תרומה מהפכנית ומרתקת להתפתחות החשיבה הפסיכואנליטית. היא שברה את מיתוס הילד וערכה לנו היכרות עם סערת הרגשות האדירה של האהבה ושל ההרס הקיימים מלידה, ומייצרים פנטזיות עוצמתיות הממשיכות להניע את הנפש גם במהלך ההתבגרות והבגרות. עיסוקה של קליין בהגדרתם של יחסי האובייקט - בחרדות המרכזיות, בסוגים השונים של הקנאה, ובמעברים התדירים בין העמדות הנפשיות - כל אלה מאפשרים להבין תופעות נפשיות ותהליכים טיפוליים. הקורס יתמקד בקריאה ובהתבוננות בחלק מכתביה המרכזיים של מלאני קליין, בניסיון לבחון את הרלוונטיות של תפיסתה הטיפולית ושל המושגים שהציעה לתפיסת האדם והטיפול. הלימודים יועשרו גם בתיאורי מקרה שתלמידים יביאו לדיון בכיתה.
בקורס זה נפתח בסרטוט ה-setting הטיפולי באמצעות הגדרות של מיקום, תדירות, משך, עלות והיבטי גבול נוספים. תיאורטיקנים רבים כתבו על ההגנה שגבול זה מספק, על המגבלות שהוא מחייב, על רגישותה של המערכת הנפשית להתוויות אלה ועל תגובות אופייניות שמעוררת המסגרת הטיפולית. קורס זה נועד לבנות היכרות מעמיקה עם סוגיות מרכזיות בנושא, באמצעות העמקה במאמרים שדנים בשאלות אלה ודיון בחוויות ובהתנסויות שתלמידים בקבוצה ישתפו מתוך עבודתם הקלינית.
הקומפלקס האדיפלי הוא מושג מרכזי שהחל פרויד לפתח ב־1904 וקבע את גרסתו הסופית ב־1925. הקונפליקט המופיע במהלך התפתחותו של הילד, הוא המארגן העיקרי של חיי הנפש וסביבו נבנית הזהות המינית של האדם. לפי פרויד, הקומפלקס האדיפלי הוא אוניברסלי וכל אדם צריך להתמודד איתו. התאוריה של פרויד עוררה דיונים רבים והתנגדויות אצל ממשיכיו שהציעו גישות אחרות להתייחסות לשלב כל כך משמעותי בהתפתחות האדם.
בסדנה זו תתבצע סקירה של התיאוריות החשובות ביותר במטרה להרחיב את הכלים להבנת הקומפלקס האדיפלי. יידונו מאמריהם של ז. פרויד, מ.קליין, ה. קוהוט וג'. בנג'ימין.
התפיסה שהציג ויניקוט לעולם המחשבה והטיפול הנפשי הייתה חדשנית, יצירתית ורדיקלית ביחס לעולם שהוא פעל בו. בשונה מפרויד וקליין, למשל, שדגלו בתיאוריה ובטכניקה האנליטית, הייתה התייחסותו של ויניקוט לטכניקה הטיפולית אמביוולנטית. עצם יצירתה של שיטת טיפול מוגדרת היוותה סתירה לתפיסת עולמו הבסיסית לפיה אין טיפול זהה לשני אנשים כיוון שכל אדם ייחודי וצרכיו שונים מצורכי זולתו. בכך הוא שינה את מטרות הטיפול, מטיפול המבוסס על תובנה לטיפול המבוסס על חוויה. התיאוריה שלו מנחה מטפלים לשים לב להיבטים רבים המתרחשים בתווך שבין המטפל למטופל. ההגדרה של ההתפתחות, הפתולוגיה והטיפול הנפשי נעשית במונחים של אזור הביניים ושל השפעתו על הנפש. במהלך הקורס נעסוק במושגים מרכזיים בתיאוריה של ויניקוט ובאופן הופעתם בחדר הטיפולים. המושגים 'שימוש באובייקט', 'התקשרות לאובייקט', 'שנאה בהעברה הנגדית' ו'פחד מהתמוטטות' יוזמנו למרחב הביניים שייווצר בכיתת הלימוד. נבחן את הפרשנות שיש לנו ביחס אליהם, את העיבוד שאנו יכולים לעשות להם ואת היכולת ליצור מהם משמעות ייחודית שתאפשר צמיחה יצירתית גם בחדר הטיפולים.
ייחודה של הפסיכותרפיה האנליטית הוא בהתמקדותה בלא־מודע. אולם, אם הלא־מודע כשמו כן הוא - לא יודעים אותו - כיצד אפשר בכל זאת לדעת ולהבין אותו? באילו אופנים הלא־מודע "מדבר" וכיצד ניתן להקשיב לו בשעה הטיפולית? כיצד תוכל הקשבה כזאת להנחות אותנו כאשר נרצה להחזיר למטופל משהו בצורת פירוש? בקורס ננסה לענות על שאלות אלה בעזרת כיווני מחשבה מבית מדרשם של פרויד, קליין וּויניקוט.
בסדנה נלמד על אודות הפרשנות הפסיכואנליטית, אחד מהכלים הקליניים העוצמתיים בארגז הכלים הפסיכואנליטי. כמו כן נלמד על אודות התהוותה והתפתחותה של הטכניקה הפרשנית שהופיעה כבר בימיה הראשונים של הפסיכואנליזה.
בפסיכותרפיה אנו מתחקים אחר האמת הלא מודעת בנפש המטופלים שלנו. המטופל מספר ומחיה את עולמו הפנימי, עבר והווה בהעברה, כאן ועכשיו. אנו נציע את הבנותינו באמצעות פירושים, בתקווה לחולל שינוי נפשי.
בסדנה נחשוב על המהלך של יצירת הפירוש האנליטי הכולל את שלל הביטויים הרגשיים של המטופל, ביטויים אלה המהדהדים בתוך מאגר הרגשות, האסוציאציות, הפנטזיות והזיכרונות, אשר כוללים את התיאוריות והאתיקה שלנו והופכים יחד להבנה ולפירוש אותו נציע למטופל בתור השערה שהוא מוזמן לשקול. הלמידה תהיה דרך התבוננות בחומרים הקליניים שלנו בעזרת מאמרים נבחרים מתחום יחסי האובייקט העוסקים בנושא.
הקורס יעסוק בהיכרות עם מחשבתו המוקדמת של ביון על אודות תהליכי חשיבה, הכלה וחלימה, כתהליכים הבונים את הנפש ומקיימים את חיי הנפש. הלימוד ייעשה באמצעות קריאה משותפת ואסוציאטיבית במאמריו.
במאמרו על אודות החשיבה מציע ביון שרק צירוף של מספר תיאוריות יחד, יוצר ערך אבחוני וטיפולי. בקורס נראה שביון יוצר בחשיבתו הייחודית תיאוריה רב מימדית המתכתבת עם מרבית התיאוריות הפסיכואנליטיות המרכזיות ויוצרת מארג אינטר־דיסציפלינרי מרתק.
נפגוש יחד הבנות משמעותיות, כגון: הזדהות השלכתית, מיכל-מוכל, פונקציית אלפא, contact barrier , חלקיקי בטא, reverie, אדיפוס על פי ביון, יהירות, טיפשות, אישיות פסיכוטית ועוד. ננסה להבין יחד את האופן שכל אלה מסייעים לחשוב על מנגנוני החשיבה והחלימה במצבים פסיכוטיים ולא פסיכוטיים.
דגש עיקרי יושם על השימוש הקליני ברעיונות אלו ובאופן שהם מאפשרים לפתוח אפשרויות להתמודדות עם המצבים הקליניים הקשים שאנו פוגשים בטיפולים של מטופלנו ושלנו. נעשה זאת בעזרת דוגמאות שיביאו המשתתפים בקורס והמנחה.
הקורס יעסוק במושגים: העברה והעברה נגדית בטיפול. נקרא מאמרים מתוך זרמים שונים בתיאוריה הפסיכואנליטית: פרויד, קליין, ויניקוט וממשיכיו, קוהוט והזרם ההתייחסותי. ננסה לראות כיצד גישות שונות מתייחסות לנושא מבחינה תאורטית וקלינית. נדון ביחד על ההעברה כסוג של כפיית חזרה ופעולה שיכולה לבטא מצד אחד התנגדות לטיפול, אך מצד שני אפשר לתעל אותה לקידום ההבנה הטיפולית והקשר הטיפולי. ננסה להתחקות אחרי ביטוייהן של ההעברה וההעברה הנגדית מתוך דוגמאות קליניות ממאמרים וכן מדוגמאות שיביאו המשתתפים.
במהלך הסדנה נסקור ונדון במצבי נפש ארכאיים האופייניים לראשית החיים והמערבים חרדות ראשוניות, בטרם התהוות העצמי ברמת גיבוש המאפשרת מנטליזציה: במצב זה, של העדר לכידות פנימית בסיסית, העצמי מאמץ הגנות פרימיטיביות בכדי לשמר מידה של לכידות אל מול חרדות ההתפרקות וההתפוגגות. אנו פוגשים חרדות מסוג זה בקליניקה במצבי שבר וחולי משמעותי, אך גם במטופלים ברמות ארגון גבוהות יותר. נלמד להקשיב ולזהות חרדות אלו ואת ההתארגנות ההגנתית מולן בקליניקה, ונבחן גישות תאורטיות שונות הממשיגות מצבים אלו, ומספקות כלים להקשבה ולעבודה טיפולית איתם.
נתחיל בקליין ובחרדות הראשוניות שזיהתה, נמשיך לכתיבתו של וויניקוט (חרדת ההתפרקות והייסורים הקדמוניים) ולכותבים פוסט-קלייניאנים כביק (העור המשני) מלצר (הזדהות דביקנית) ואוגדן (האופנות האוטיסטית מגעית).
ההחלטה של קוהוט לחבר בין שתי המילים הנפרדות 'זולת' ו'עצמי' וליצור את מושג ה'זולתעצמי' משקפת את התפיסה הקוהוטיאנית העוסקת באופן סיפוק הצרכים הנרקיסיסטיים בהתפתחות ובטיפול. אין הכוונה רק לניסיון לחשוב מה אנחנו היינו מרגישים במקומו של מישהו אחר. המשמעות של היות 'זולתעצמי' עבור אדם אחר היא הנכונות לשים עצמנו בנעליו של הזולת, לחוות עבורו היבטים וצרכים, שהוא מתקשה לזהות עבור עצמו ולספק אותם.
קוהוט גרס שמטפלים משכללים את יכולתם לפתח אמפתיה כלפי מטופליהם. הדבר מתאפשר בזכות הטיפול האישי שעובר המטפל עצמו, הניסיון המקצועי המצטבר, קריאת ספרות יפה וכמובן גם חוויות נוספות שהחיים מזמנים. אולם, גם מטפלים מנוסים נדונים שלא להיות אמפתיים לגמרי כלפי מטופליהם. לעיתים קרובות נוצרים כשלים אמפתיים בתחילת התהליך הטיפולי, כשחוסר ההיכרות עם רגישויותיו של המטופל גורר אי דיוק בהבנת צרכיו. כשלים אחרים נובטים דווקא על קרקע השגרה הטיפולית. ההיכרות העמוקה שנוצרת במהלך הטיפול גורמת למטפלים, המבינים ומגיבים למטופליהם מתוך דפוס קבוע, להחמיץ את הצרכים המיידים שחווה המטופל. קוהוט התייחס לכשלים אמפתיים אלה והגדירם כפתח לשינוי והתפתחות, היות שהצמיחה בטיפול הקוהוטיאני קשורה באופן בלתי מנותק באפשרות לעבד מצבים אלה.
קורס זה מתמקד בניסיון להבהיר מושגי יסוד בפסיכולוגיית העצמי, כגון אמפתיה ושיקוף, השגורים בשפה הטיפולית עד כדי כך שלעיתים משמעותם המקורית חומקת מהם. נבחן את אופני ההתבוננות והטיפול הקוהוטיאניים ואת מידת הרלבנטיות שלהם למטפלים בני ימינו.
החלום הוא מעין הזיה חזותית: אנחנו רואים בעיני הדמיון שלנו תמונות שמספרות סיפור עמוס ברגשות. כשמנסים להיזכר בחלום הוא נראה מבולבל, לא מובן, חסר ערך, ולפעמים נותר בו רושם מהיום הקודם.
מקומו של החלום בפסיכואנליזה עבר לא מעט שינויים מאז פרויד, ונוספו לו נקודות הסתכלות אחרות. החלום הוא לא רק דרך המלך לפירוש הלא מודע ולזיהוי המשאלה הטמונה בחומר החסוי והבנתה. אלא הוא גם מראה למורכבות של חיי הנפש, לעולם פנימי שהוא מעין תיאטרון נפשי של דמויות חלקיות בתוך תפאורה, נושאים, יחסים ודיאלוג ייחודי למטופל.
תיאורטיקנים רבים החלו להתבונן על החלום בתוך יחסי ההעברה וביכולתו ליצור דרמטיזציה וויזואליזציה של נושאים משמעותיים בקשר ובתהליך הטיפולי. היו שחקרו את יכולתו של החלום לסייע בעבודת הנפש בעיבוד המודחק והקונפליקטואלי או בהעלאת אספקטים פרימיטיביים מהלא מודע והלא מודחק שלא עברו סימבוליזציה. אחרים התבוננו ביכולתו של החלום להרחיב את החוויה הנפשית או לחלופין ביכולתו של החלום לסלק חומרים נפשיים מעוררי כאב וקשים לעיכול.
הקורס מציע סקירה והתבוננות בחשיבה על חלומות - מפרויד ועד היום. נעסוק במשמעות החלום ובדרך העבודה עם חלומות בתוך התהליך הטיפולי, כדי להעמיק את הבנת עולמם הפנימי של המטופלים ולאפשר תנועה נפשית. ננסה להבין כיצד חלומות מטילים אור על רמת התפקוד הנפשי של המטופל ויכולים להציע כיוון לטיפול. נקדיש קריאה ומחשבה גם ל"חלימה" של המטפל בזמן הפגישה (reverie) ולחלומות של מטפלים על מטופלים. לצד הלימוד של התיאוריות השונות והשוואה ביניהן - נדון גם דרך דוגמאות קליניות של חלומות מתוך העבודה הטיפולית של המשתתפים.
במהלך הסדנה ננסה להכיר מושג השייך לראשיתה של החשיבה הפסיכואנליטית והפך ברבות הימים למושג שגור ולעיתים רווי במשמעויות. נתייחס בסדנה להבנתו של פרויד את הסופר אגו, ונמשיך בהבהרת המושג במשנתה של קליין.
חלק משמעותי בעבודתנו כמטפלים כרוך בתרגום החוויות התוך־נפשיות והבין־נפשיות מחדר הטיפולים לכדי תיאור מקרה כתוב המעגן את החוויה בתיאוריות קליניות. הסדנה מהווה מרחב בו נתנסה בכתיבה של המעשה הטיפולי עצמו, כמו גם מהלך טיפול . היא כוללת חלקים תיאורטיים והתנסותיים.
העמדה ההתייחסותית היא אינטגרציה של גישות ומושגים פסיכואנליטיים, המציעה הרחבה לחשיבה הפסיכואנליטית הקלאסית. ההנחה עליה מתבססת עמדה זו היא כי הנפש, כמו גם המצוקות בגינן מגיעים אנשים לטיפול, נוצרות בתוך יחסים ובמפגש עם ה'אחר' , עם השפה ועם התרבות, ניתן להבין את האדם מתוך מארג יחסים, ולכן חקירה אנאליטית מצריכה השתתפות בקשרים ובייצוגיהם הפנימיים. מתוך כך, מכירה העמדה ההתייחסותית בהשפעה ההדדית הבלתי נמנעת של שני השותפים במפגש הטיפולי.
בקורס נלמד את התפתחות העמדה ההתייחסותית שבבסיסה תפיסת הטיפול כהתרחשות בין־אישית של שני סובייקטים, המציגה תנועה מפסיכולוגיה־של־אחד לפסיכולוגיה־של־שניים. נסקור את ההתפתחות ההיסטורית של הרעיונות הפסיכואנליטיים מפרויד ופרנצי עד לרעיונות ההתייחסותיים בעשורים האחרונים ועד זמננו. נעקוב אחר עבודתם של תיאורטיקנים כמו מיטשל, ארון, גנט, בנג'מין, ברומברג, דייויס, רניק ואחרים, ונדון במושגים כמו: אנאקטנמט, חשיבה מחודשת על טראומה ודיסוציאציה, חלקי עצמי, הכרה הדדית ועוד. את הלמידה ילוו דוגמאות קליניות ודיון חי על רגעים מחדר הטיפול.
הערכה ואבחון כחלק מתהליך הטיפול או "למה זקוק המטופל (הייחודי)"?
השאלה מה עובד בטיפול או מהם הגורמים התרפויטיים המאפשרים שינוי עומדת במרכז השיח המקצועי, מעוררת ויכוח בין הגישות התיאורטיות השונות ומובילה לדגשים שונים גם בטכניקת הטיפול.
מטפלים דינאמיים שונים מתבוננים במטופל באמצעות המשקפיים של המודל שעימו הם מזדהים, אך האם מודל זה "מונחה מטופל"? כיצד נדע למה זקוק המטופל הייחודי, ובזמן נתון בטיפול? כיצד זה ישפיע על ההתערבויות שלנו?
הנחת המוצא התיאורטית והקלינית שהקורס מושתת עליה היא כי ההערכה אינטגרטיבית של המטופל, הכוללת את תלונותיו הסובייקטיביות ואת ביטוייה הפנומנולוגיים, את מבנה וטיפוס אישיותו, את חוויית העצמי שלו ואת הקונפליקטים שהוא עסוק בהם., היא מאפשרת ביטוי מלא יותר למורכבותו וייחודו של המטופל. הערכה כזו תכוון לדגשים שונים בהמשגה התיאורטית ובשימוש בטכניקות עבור המטופל הייחודי, ובזמן נתון במהלך הטיפול.
בקורס נתבונן בדגשים שמציעים המודלים התיאורטיים השונים והנגזרות שלהם לטכניקה הטיפולית, ונראה כיצד הערכה האינטגרטיבית (פנומנולוגית והתפתחותית) של המטופל עשויה לחדד את ההבנה התיאורטית ואת השימוש בטכניקה באופן מותאם יותר עבורו. הקורס יתבסס על חומר תיאורטי ועל ניתוח חומר קליני.
הסדנה תעסוק במיניות הילדית המהווה את הבסיס למיניות הבוגרת. היא תתבסס על קריאה בכתביהם של פרויד (שלוש מסות על התיאוריה של המיניות (1905), על התיאוריות המיניות הילדיות (1908), הנס הקטן (1909), ושל מלאני קליין (The Psycho-analysis of Children) כמו כן תלווה הסדנה בדוגמאות קליניות שיביאו המשתתפים.
הסמינר הקליני מלווה את הלמידה לאורך שלושת שנות הלימוד. הוא מתמקד בהבנת הקליניקה והטכניקה הטיפולית לאורן של הגישות הטיפוליות הנלמדות בתוכנית. המשתתפים יציגו פגישות טיפוליות כתובות לדיון ולמידה בקבוצה.
הימים הקליניים של בית הספר מאפשרים למידה ודיאלוג של כלל הלומדים עם סוגיות הנבחרות בידי סגל בית הספר, הקשורות להכשרה הבית ספרית ולתהליכים המתקיימים במסגרתנו.
למידע ולהרשמה:
טלפון 02-5422000 | 3070*| כתובות דוא"ל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
© כל הזכויות שמורות למכון מגיד מיסודה של האוניברסיטה העברית. ט.ל.ח.
בניית אתרים