השאירו פרטים ונחזור אליכם

 
 
הצטרפו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים
שם מלא
יש להקליד שם מלא

כתובת מייל
יש להקליד כתובת מייל תקינה

Invalid Input

פסיכותרפיה - קורסים

פסיכותרפיה - תכנית הלימודים

דרישות אקדמיות

תכנית הלימודים מורכבת מקורסים סמסטריאליים; קורסי חובה קצרי מועד המעמיקים בתכנים נבחרים שנלמדים במהלך השנה, סמינר הדרכה קליני, שנתי, בקבוצות קטנות; קורסי בחירה קצרי מועד, סדנאות בנושא אתיקה מקצועית וימים קליניים כלל בית ספריים – הכוללים את שלושת השנתונים ואת סגל בית הספר.

שנה א'

קורסים סמסטריאליים

פרויד – דני איגר, סמדר ריינר, רוני עמיאל

קליין – ד"ר שלי שיבולת קשמן, יניב כץ

על ה-setting – חיה קריגר

העמדה הטיפולית – מיכל זלינגר, רוני פרישוף

סמינר קליני שנתי *

 

קורסים קצרי מועד

פגישות ראשונות – ד"ר איילת אור כהן

הסופר-אגו הארכאי - אודי רוזנטל

 

שנה ב'

קורסים סמסטריאליים

ויניקוט – רוני פרישוף, ד"ר רוית פרנקל-נוטקביץ

פסיכולוגיית העצמי – דפנה הומינר, איריס אלירז

מצבים מנטליים ראשוניים – יניב כץ, מיכל זלינגר

העברה והעברה נגדית – סמדר ריינר, אורלי פישר

סמינר קליני שנתי *

 

קורסים קצרי מועד

מילים שנוגעות בבשר – ד"ר יורי סלע

על הנרקיסיזם – ד"ר גדי אלון

על מחשבת הרגרסיה – אמנון אייל

 

שנה ג'

קורסים סמסטריאליים

ביון – ד"ר גילית הורויץ, ידידה טורקניץ, רוני עמיאל

העמדה ההתייחסותית  – ד"ר דנה מור, ירון מעוז

הערכה ואבחון – ד"ר רבקה דוידוביץ-אפשטיין, יניב כץ

הלא מודע בקליניקה – דני איגר

סמינר קליני שנתי *

 

קורסים קצרי מועד

סדנת כתיבה – ד"ר איילת אור כהן, רוני פרישוף

הטיפול כמערכת סומטו-פסיכית – ד"ר גילית הורויץ

העמדה ההתייחסותית – ד"ר דרור גולן

החזקה והכלה – ידידה טורקניץ

 

* מנחי הסמינרים הקליניים נסיה זיפמן, אורה יושפה מנדלבוים, ד"ר תאיר כספי, איריס מילר, רוני נוה-פרישוף, איבון נתנזון, רוני עמיאל, רוני פרגו-גופר, יפה פרץ צדוק, שרי ציבולסקי, חיה קריגר, סמדר ריינר, עפרה שדות.

 

מדי שנה מוצע מגוון שונה ומתחלף של קורסי בחירה קצרי המועד.

 

תיאור הקורסים לפי שנת לימוד

 

שנה א' – קורסים סמסטריאליים

 

קריאה בסיסית בכתבי פרויד

התיאוריה המורכבת ורבת הגוונים שפרויד הגה, יצר ועדכן באופנים יצירתיים ובלתי מתפשרים, שימשה קרקע לאורה וכנגדה יצרו תיאורטיקנים דינאמיים מאוחרים יותר. התיאוריה ומייסדה שינו את תפיסת האדם ואת התפיסה הטיפולית. הם הפכו לאקלים, לשגריריו של הלא מודע והלא מוכר המצוי בתוכנו. קורס זה נועד לקרוא מחדש בחלק ממאמריו המכוננים של פרויד. הקריאה תעקוב אחרי ציוני דרך בהתהוות תפיסת המטפל והטיפול הנפשי. נתייחס למושגים תיאורטיים וטכניים ספציפיים שפרויד הגדיר - כמו למשל 'סימפטום נפשי' - ונבחן את מידת הרלבנטיות שלהם למטפלים ומטופלים בני ימינו. נבחן תיאורי מקרה של פרויד וננסה לבחון דרכם את המתח הקיים תדיר בין התיאוריה של הטיפול לבין הפרקטיקה שלו.

 

הופעתם של יחסי האובייקט המוקדמים - קריאה במלאני קליין

מלאני קליין תרמה תרומה מהפכנית ומרתקת להתפתחות החשיבה הפסיכואנליטית. היא שברה את מיתוס הילד וערכה לנו היכרות עם סערת הרגשות האדירה של האהבה ושל ההרס הקיימת מלידה, המייצרת פנטזיות עוצמתיות הממשיכות להניע את הנפש גם במהלך ההתבגרות והבגרות. עיסוקה של קליין בהגדרתם של יחסי האובייקט - בחרדות המרכזיות, בסוגים השונים של הקנאה, ובמעברים התדירים בין העמדות הנפשיות - כל אלה מאפשרים להבין תופעות נפשיות ותהליכים טיפוליים. הקורס יתמקד בקריאה והתבוננות בחלק מכתביה המרכזיים של מלאני קליין, בניסיון לבחון את הרלבנטיות של תפיסתה הטיפולית ושל המושגים שהציעה לתפיסת האדם והטיפול. הלימודים ייתרמו גם מתיאורי מקרה שתלמידים יביאו לדיון בכיתה. 

 

ה-setting הטיפולי

התהליך הטיפולי נפתח בסרטוט ה-setting הטיפולי באמצעות הגדרה של מיקום, תדירות, משך, עלות והיבטי גבול נוספים. תיאורטיקנים רבים כתבו על ההגנה שגבול זה מספק, על המגבלות שהוא מחייב, על רגישותה של המערכת הנפשית להתוויות אלה ועל תגובות אופייניות שמעוררת המסגרת הטיפולית. קורס זה נועד לבנות היכרות מעמיקה עם סוגיות מרכזיות בנושא, באמצעות העמקה במאמרים שדנים בשאלות אלה ודיון בחוויות והתנסויות שתלמידים בקבוצה יעלו מתוך התנסותם הקלינית.

 

המעשה הטיפולי

הליכתן של מילים זו אחר זו ברצף על ציר הזמן, והתחימה הסמנטית שהן מגדירות, מחייבות את ההיבטים הנפשיים להידחק לסד ולסדר של המבנה הלשוני. סדר זה טומן בחובו גם את האפשרות להבין ולהבנות את החוויה הנפשית בצורה שונה מזו שהייתה מוכרת קודם. הטיפול הדינאמי והצמיחה שהוא מאפשר קשורים באופן בו נעשה המעבר מהמציאות הרגשית המידית של החוויה להמשגה של חוויות אלה. קורס זה מתמקד בשיקולים השונים המנחים אותנו במהלך הפענוח והתרגום של רמזי הטבע העמוק והמודחק של הנפש.

 

 

שנה א' - קורסים קצרי מועד

פרויד פגישה מחודשת   

בשנת 1920 פרויד פרסם את המאמר "מעבר לעיקרון העונג" שבישר מהפיכה בחשיבתו של פרויד, שהתייחס בפעם הראשונה לדחף נוסף שמשפיע על הנפש, דחף המוות. המושג עתיד להשפיע בצורה מהותית על הבנה של היבטים שלמים של הנפש, הקשורים  לתוקפנות, הרסנות, קנאה, נרקיסיזם, כפיית החזרה וטראומה.

בהמשך המושג  "דחף המוות" נהיה אבן בסיס חיונית בתיאוריות הקלייניאנית והביוניאנית, ומהווה מעין קו פרשת מים בין הגישות האלה לגישות הנחשבות "רכות" יותר  בפסיכונאליזה למשל הגישה הויניקוטיאנית ופסיכולוגיית העצמי, שמתייחסות לתוקפנות והרסנות באופנים אחרים.

הכרת המושג, היא חיונית עבור כל מטפל הנמצא בשלב התהוות וגיבוש הזהות המקצועית שלו ובחירת הגישה או הגישות עמם הוא רוצה לעבוד בצורה מודגשת יותר בפרקטיקה שלו, או לחילופין, שמעוניין להיות מסוגל להסתכל על תוקפנות, קינאה, נרקיסיזם וטראומה מזוויות נוספות, כדי להיות מסוגל לחשוב על מצבים שונים ומטופלים שונים בדרכים מגוונות. לקראת הסמינר יש לקרוא את המאמר של פרויד "מעבר לעיקרון העונג", אנחנו נדון במאמר בכיתה ונקרא ביחד קטעים ממנו. נלווה את המאמר בדוגמאות קליניות, המשתתפים מוזמנים להביא וינייטות מטיפולים שלהם.

 

פגישות ראשונות - ד"ר איילת אור כהן 

הפגישות הראשונות בטיפול הן תחילתו של קשר משמעותי המגלם בתוכו היבטים רבים. כיצד נוצר קשר ראשוני זה ומתי הוא מתחיל? האם עלינו לבוא עם ידע מוקדם על המטופל או לא? איזה מידע עולה בפגישות אלו, אם באופן ישיר, בדיווחו של המטופל ובמענה על שאלותינו; ואם באופן עקיף, ע"י הופעה, מחוות ומצבו של המטופל. איזה מידע מתקבל מההעברה והעברה נגדית? אילו שאלות יובילו לאיזה מידע ועל פי איזו תאוריה? אילו התערבויות יקדמו את הקשר ואילו עלולות לעכב אותו? והאם הפגישות הראשוניות ייראו שונה במצבי דחק?

במהלך השנים התפתחו גישות שונות לגבי מקומו של המטפל בפגישות הראשונות. ביון טען כי הפגישה הראשונה מתחילה מרגע קבלת ההפניה וכי על המטפל לבוא לכל פגישה ללא זיכרון וללא תשוקה, ובכך לאפשר למטופל להביא עצמו באופן בלתי תלוי ככל האפשר. עומתו, קרנברג בשיטת הראיון שלו, אקטיבי ומפעיל על מנת להשיג מידע חיוני התואם את התאוריה שלו על רמות ארגון של האישיות.

בסדנה "פגישת ראשונות" ננסה לענות על שאלות אלו. נדבר על תחילת הראיון, חשיבותו של הסטטוס המנטלי בהנעת הראיון, החיבור בין ההתבוננות וההמשגה הדינאמיות לבין ההמשגה הפסיכיאטרית ונדון בהתערבויות העוזרות לנו לאבחן ועל פי איזו תאוריה.  נדבר על מקומו של המטפל, סגנונו וקשייו בהובלת הראיון ע"י סימולציות בכל שיעור והבנה וניתוח הקשיים בהם ניתקל. כמו כן נדון במצבים מיוחדים כגון מצבי דחק, מסוכנות וסוגיות אתיות העלולות לעלות בשלבים ראשוניים אלו.

 

הסופר אגו הארכאי  

הסופר אגו הארכאי או בלשונו של ביון הסופר אגו ההרסני לאגו, הוא מושג בסיסי בתיאורית יחסי האובייקט הקליניאנית והנאו-קלייניאנית. הסופר אגו הארכאי הוא החלק האומניפוטנטי והיודע כל שבנפש, וככזה אינו יכול לשאת הזדקקות, תלות ואהבה, כי כולן מציגות חסר.  הסופר אגו הארכאי אינו ממלא פונקציה מוסרית בנפש, אלא בהיותו אומניפוטנטי ומכחיש תלות והזדקקות, הוא בעצם מייצג שנאה לחיים.  במהותו הוא אנטי מוסרי. כיון שהוא נוצר בפוזיציה הסכיזו-פרנואידיות, הוא קונקרטי ולא סימבולי, ולכן אינו מאפשר חשיבה. ככל שהסביבה המוקדמת טראומטית ומזניחה יותר כך נוכחותו בנפש מסיבית יותר. גם טראומות משלבים מאוחרים יותר מעצימות את נוכחותו בנפש כיון שכמוהו הן מונעות חשיבה, סימבוליזציה, ויכולת לראות מרכבות. המטרה של הטיפול היא להזמין  את המטופלים לחשוב על ההזדהות המוחלטת של האגו שלהם עם האובייקט המופנם הרודפני, לעזור להם לזהות שזה חלק זר בתוכם ולעודד פיתוח תהליכי חשיבה רגשית.  העמדה הלא שיפוטית של המטפלים כלפי המטופלים מאפשרת ליצור מגע עם  הצרכים הינקותיים, הילדים  והיצריות שלהם היא מרכיב מרכזי בטיפול. עמדה זו מאפשרת הפנמה של דמות הזדהות אלטרנטיבית לאובייקט  הרודפני  המופנם. בטיפולים לא מעטים ובמיוחד במקרים של הפרעות קשות האובייקט  הרודפני  מושלך על המטפלים בצורה מסיבית מהרגע הראשון. הסופר אגו הארכאי הוא מקור ההתנגדות העיקרי  בנפש לטיפול, ולכן זיהוי מוקדם של פעולתו בנפש, והפניית תשומת לב המטופל לכך, לעיתים קרובות חיוניים כדי שיתאפשר טיפול.  בסמינר נקרא מאמרים הקשורים בסופר אגו הארכאי, נתחקה אחר פעולתו בעולם הפנימי ונחשוב יחד  על טכניקות  מתאימות להתמודדות עם חלק זה תוך שימוש בוינייטות ממקרים שיביאו המשתתפות והמשתתפים.

 

שנה ב' – קורסים סמסטריאליים

 

ויניקוט

מספרים על ויניקוט שכשנשאל באחת מהרצאותיו "כיצד אתה יודע האם אדם זקוק לעזרה נפשית?" ענה "אם אתם מרגישים שמשעמם לכם כשהאדם מדבר איתכם סימן שהוא זקוק לעזרה".

התפיסה שהציג ויניקוט לעולם המחשבה והטיפול הנפשי היתה חדשנית, יצירתית ורדיקלית בעולם בו פעל. בשונה מפרויד וקליין, למשל, שאחזו בתיאוריה ובטכניקה האנליטית, התייחסותו של ויניקוט לטכניקה הטיפולית הייתה אמביוולנטית. עצם הגדרתה של שיטה טיפולית מוגדרת היוותה סתירה לתפיסת עולמו הבסיסית שאין טיפול זהה לשני אנשים כיוון שכל אדם ייחודי וצרכיו שונים מצרכיו של זולתו. בכך הוא שינה את מטרות הטיפול מטיפול המבוסס על תובנה לטיפול המבוסס על חוויה. התיאוריה שלו מנחה מטפלים לשים לב להיבטים רבים המתרחשים בתווך שבין המטפל למטופל. ההגדרה של ההתפתחות, הפתולוגיה והטיפול הנפשי נעשית במונחים של אזור הביניים ושל השפעתו על הנפש. במהלך הקורס נעסוק במושגים מרכזיים בתיאוריה של ויניקוט ובאופן הופעתם בחדר הטיפולים. המושגים 'שימוש באובייקט', 'התקשרות לאובייקט', 'שנאה בהעברה הנגדית' ו'פחד מהתמוטטות' יוזמנו למרחב הביניים שיווצר בכיתת הלימוד. נבחן את הפרשנות שיש לנו עבורם, את העיבוד שאנו יכולים לעשות להם ואת היכולת ליצור מהם משמעות ייחודית שתאפשר צמיחה יצירתית גם בחדר הטיפולים.

 

פסיכולוגיית העצמי

ההחלטה של קוהוט לחבר בין שתי המילים הנפרדות 'זולת' ו'עצמי' וליצור את מושג ה'זולתעצמי' משקפת את התפיסה הקוהוטיאנית לגבי אופן סיפוק הצרכים הנרקיסיסטיים בהתפתחות ובטיפול. אין הכוונה רק לניסיון לחשוב מה אנחנו היינו מרגישים במקומו של מישהו אחר. המשמעות של היות 'זולתעצמי' עבור אדם אחר היא הנכונות לשים עצמך בנעליו של הזולת, לחוות עבורו היבטים וצרכים, שהוא מתקשה לזהות עבור עצמו, ולספק אותם.

קוהוט גרס שמטפלים משכללים את יכולתם לפתח אמפתיה כלפי מטופליהם. הדבר מתאפשר בזכות הטיפול האישי שעובר המטפל, הניסיון המקצועי המצטבר, קריאת ספרות יפה וכמובן גם חוויות נוספות שהחיים מזמנים. אולם, גם מטפלים מנוסים נדונים שלא להיות אמפתיים בצורה מלאה למטופליהם. לעתים קרובות נוצרים כשלים אמפתיים בתחילת התהליך הטיפולי, כשחוסר ההיכרות עם רגישויותיו של המטופל גורר אי דיוק בהבנת צרכיו. כשלים אחרים נובטים דווקא על קרקע השגרה הטיפולית. ההיכרות העמוקה שנוצרת במהלך הטיפול גורמת למטפלים, המבינים ומגיבים למטופליהם מתוך דפוס קבוע, לפספס את הצרכים המיידיים שחווה המטופל. קוהוט התייחס לכשלים אמפתיים אלה והגדירם כפתח לשינוי והתפתחות כי הצמיחה בטיפול הקוהוטיאני קשורה באופן בלתי מנותק באפשרות לעבד מצבים אלה. קורס זה מתמקד בניסיון להבהיר מושגי יסוד בפסיכולוגיית העצמי, כגון אמפתיה ושיקוף, השגורים בשפה הטיפולית עד כדי כך שלעתים משמעותם המקורית חומקת מהם. נבחן את אופני ההתבוננות והטיפול הקוהוטיאניים ואת מידת הרלבנטיות שלהם למטפלים בני ימינו.

 

העברה והעברה נגדית

במרכזן של כל ההתייחסויות התיאורטיות ושל הטכניקות הטיפוליות בשדה הדינאמי, עומדת ההעברה ואופיים של הפירושים הניתנים לה. בתחילת ימיה של הפסיכותרפיה הדינאמית ההעברה נתפסה כהתנגדות של המטופל אך גם כמנוף המרכזי ליצירת השינוי הנפשי. התופעה של ההעברה הנגדית נחשבה לאירוע נדיר של ביש-מזל, הפרעה בתגובת המטפל להעברה של המטופל. במודל הקלאסי המקורי הצמד הטיפולי כלל מטופלים נוירוטיים שהציגו את משאלותיהם הילדיות, חשפו את מנגנוני ההגנה והקונפליקטים שלהם, למטפלים, בוגרים ובריאים, שהבינו אותם באופן מדעי ואובייקטיבי. תפיסה אחרת לחלוטין מתגלה לעינינו כבר בכותרת, הפרובוקטיבית, של ג'ודי מסלר-דיוויס במאמרה "של מי האובייקטים הרעים האלה לעזאזל?". מסלר-דייוויס מבטאת בצורה בהירה וברורה תפיסה שתהליכים, המתעוררים במטפל כלפי המטופל, נחשבים למקור משמעותי להבנת התהליך הטיפולי. חנה סגל, מצדה, מזהירה מפני "אנליזה פראית של ההעברה הנגדית", כלומר מהתמקדות הטיפול בפנטזיות המודעות והלא מודעות של המטפל. קורס זה עוסק בהתפתחות ההיסטורית של המושגים 'העברה' ו'העברה נגדית' ובדגשים השונים שתיאורטיקנים שונים יצקו לתוכם. נתבונן באופן שבו היבטים אלה נפרסים לפנינו בטיפול הנפשי, נתייחס לפירושי ההעברה - גם לאלה המעובדים ונמסרים למטופל וגם לפירושים הרבים שאינם נמסרים למטופל. אותן השערות טיפוליות, המשפיעות על אופי ההקשבה, ההתערבות ומתן הפירושים המשניים. הקורס יכלול קריאת טקסטים של תיאורטיקנים שונים העוסקים בנושא וכן יבחן תיאורי מקרה של המשתתפים בכיתת הלימוד.

 

מצבים מנטליים ראשוניים

חוויות מערערות ומאיימות של התמוססות והתפרקות מבטאות חרדות ראשוניות. אלה מופיעות לעיתים בחדר הטיפולים בדמות אסטרטגיות הגנה פרימיטיביות, סמויות מן העין אולם נוכחות בתקשורת המילולית, בתקשורת שמעבר למילים ובאיכות הקשר שבין המטפל\ת לבין המטופל\ת. היכולת לזהות תופעות אלה, לשאת את נוכחותן ולהבין את משמעותן, מאפשרת ליצור מגע עם היבטים אלה של החוויה ולאתר אסונות פסיכולוגיים שטבעו חותמם בחיי הנפש, והותירו עקבות של אימה בלא שם. קורס זה עוסק בהתפתחות המחשבה אודות מצבים קליניים אלה באמצעות קריאה שיטתית של כמה מאמרים פרי עטם של תומס אוגדן, אסתר ביק, דונלד ויניקוט, ג'ויס מקדוגל, אנדרה גרין, אירמה ברגמן-פיק, וילפרד ביון ובטי ג'וזף.

 

שנה ב' - קורסים קצרי מועד

 

נוכחות וחיוניות - יסודות סומאטו -פסיכיים בפסיכותרפיה: למצוא את המלים הנוגעות בבשר החי 

פרויד עסק בזינוק מסתורי מן הנפש אל הגוף, מן הפסיכה אל הסומה. פסיכותרפיה דינמית בת זמננו מפליגה הלאה ועוסקת במסתורין של התהוות חיה בין שתי מערכות שהן של הפסיכה-סומה (ויניקוט), בממדים סומאטו-פסיכיים (ביון) ו"באפקטים של חיוניות" (דניאל סטרן). נתבונן בשאלה: מה מתחייב משינויים אלו בתפיסות התיאורטיות והמטא-תיאורטיות לגבי אופן נוכחותו של המטפל בחדר הטיפולים; באיזה אופן  הוא מקשיב ל"טקסט" של הגוף-נפש של המטופל, ומה אופיין של תשומת-הלב וה'רברי' להן הוא נדרש במסגרת שינויים מהותיים אלו. נעזר בקריאה בספרות פסיכואנליטית, בהצגות מקרה ובניסיון הקליני של המשתתפים.

על מחשבת הרגרסיה 

הסמינר יעסוק באופן שבו התפתחה מחשבת הרגרסיה אצל ויניקוט, עד להתבססותה כתפיסה טיפולית מגובשת. יתרונה של הרגרסיה הוא בכך שהיא נושאת עימה את האפשרות לתיקון התאמה לא מספקת לצורך בעברו של המטופל כותב ויניקוט במאמר 'נסיגה ורגרסיה'. נבחן יחד את האופן שבו תפיסה זאת מכוונת את הקשב של המטפל מעבר לאזורי הדחף והקונפליקט, אל האפשרות לכונן את חווית הקיום של המטופל בתוך יחסי התלות המתפתחים בחדר.

דיאלוג עם ויניקוט 

הסמינר יעסוק בכותבים מאוחרים המתבססים על חידושיו של וינקוט ומאירים אותם בדרכם. נקרא מפרי עטם של חלק מהכותבים: מריון מילנר, גרין, מרגרט ליטל, אייגן, גרוטשטיין, אוגדן ואחרים. דרישת  הסמינר:  בכל מפגש יביא אחד המשתתפים שעת טיפול או קטע ממנה, ואנחנו נתכתב עם החומרים ביחד. 

על הנרקיסיזם 

המיתולוגיה היוונית מספרת על דמותו של נרקיס שכעונש על יהירותו התאהב בבבואתו שלו. הפסיכואנליזה לאורך השנים עסקה רבות בדימוי העצמי ובערך העצמי. מאופן יצירתם, דרך היכולת לשמר אותם לאורך החיים וכלה באופן בו הם משפיעים על חיי הרגש, הבחירות שאנו עושים, יכולתנו לאהוב ולממש הפוטנציאל הגלום בנו. בסמינר נעקוב אחר התפתחות המושג והתמורות שחלו ביחס אליו בחשיבה הפסיכואנליטית. החל מפרויד וקרנברג, דרך ויניקוט וקוהוט ועד לתיאוריות ההתייחסותיות. הקורס ישלב קריאה ודיון במאמרים ובקטעי טיפול שהמשתתפים יציגו. הדהוד רחב ועמוק יותר יתבצע לכל אורך הקורס, באמצעות התבוננות והתייחסות ליצירות אומנות ותרבות.

 

שנה ג' – קורסים סמסטריאליים

 

חשיבה וחלימה במחשבתו של ביון

הקורס יעסוק בהיכרות ראשונית עם מחשבתו של ביון אודות תהליכי חשיבה וחלימה, כתהליכים הבונים את הנפש ומקיימים את החיים הנפשיים. הלימוד יעשה באמצעות קריאה משותפת במאמריו, תוך סקירת מושגי יסוד בכתיבתו כגון מיכל-מוכל, פונקציית אלפא, D < --- > PS, contact barrier, חלימת ערות, הרשת והבנת האופן בו אלה מסייעים לחשוב על מנגנוני החשיבה והחלימה במצבים פסיכוטיים ולא פסיכוטיים. יודגש השימוש הקליני ברעיונות אלו ובאופן שבו הם מאפשרים פתיחת אפשרויות התמודדות עם מצבים קליניים קשים. ההיבט הקליני יובא דרך קריאה בסמינרים הקליניים אותם הדריך ביון ובעזרת וינייטות שיובאו על ידי המשתתפים.

  

העמדה ההתייחסותית

בקורס נלמד את התפתחות העמדה ההתייחסותית שבבסיסה תפיסת הטיפול כהתרחשות בינאישית, בין שני סובייקטים, המציגה תנועה מפסיכולוגיה-של-אחד לפסיכולוגיה-של-שניים. נסקור את ההתפתחות ההיסטורית של הרעיונות הפסיכואנליטיים מפרויד ופרנצי עד לרעיונות ההתייחסותיים בעשורים האחרונים ועד זמננו. נכיר דרך מאמרים שונים את המושגים המרכזיים  של אינטראקציה והשפעה הדדית, משא ומתן ודיאלוג, מימוש בפעולה, דיסוציאציה וסוגיית החשיפה העצמית. נלמד תיאורטיקנים כמו מיטשל, ארון, גנט, גרסון, בנג'מין, ברומברג, דייויס, פייזר ואחרים.

הלמידה תלווה בדוגמאות קליניות שהמשתתפים מוזמנים להציג בהקשר של כל מושג.

הלא מודע בקליניקה

ייחודה של הפסיכותרפיה האנליטית הוא בהתמקדותה בלא-מודע. אולם, אם הלא-מודע כשמו כן הוא - לא יודעים אותו - כיצד אפשר בכל זאת לדעת ולהבין אותו? באילו אופנים הלא מודע "מדבר" וכיצד ניתן להקשיב לו בשעה הטיפולית? כיצד תוכל הקשבה כזאת להנחות אותנו כאשר נרצה להחזיר משהו למטופל בצורת פירוש? בקורס ננסה לענות על שאלות אלה בעזרת כיווני מחשבה פרוידיאניים, קלייניאניים וויניקוטיאניים.

הערכה ואבחון כחלק מהתהליך הטיפולי

מטפלים דינאמיים מאזינים למטופליהם בשפות שונות ומתבוננים בהם באמצעות משקפי תיאוריה שונים. לעתים ההבנה מגיעה באמצעות שפת הקונפליקטים התוך-נפשיים והסימפטומים, לעתים ההתבוננות היא באמצעות משקפיים של יחסי האובייקט, חידוד חיישני חרדת-הנטישה, ניטור רמזים של העצמי האמיתי, של הצרכים הנרקיסיסטיים או סרטוט רמת ארגון האישיות של המטופל.

אופן ההתבוננות וההאזנה משפיע על המשגת הטיפול ועל קביעת המהלכים הטיפוליים. האם יש להיות אמפתיים לזעם או שמא יש לעמת את המטופל עמו? האם יש להיות אקטיביים או ללוות את המטופל באשר הוא?

שאלות אלה אינן נותרות רק כהרהורי עבודה של המטפל הדינאמי בן זמננו. אופן ההאזנה הטיפולי ותהליכי ההערכה והאבחון הטיפוליים מושפעים מאד מהידיעות המגיעות מהעולם שמחוץ לחדר הטיפולים. בעשורים האחרונים אין הצדקה או אפשרות לבטל את הצורך באבחנות פסיכיאטריות, להתעלם מיעילותן של שיטות טיפוליות אחרות, מממצאים תורשתיים או מהבנות לגבי מערכת העצבים המרכזית. סדנה זו בוחנת שאלות הקשורות בתהליכי הערכה ואבחון כחלק מהתהליך הטיפולי וכבעלי השפעה על הכיוון הטיפולי. יידונו שאלות מרכזיות בנושא שיש לעסוק בו בתחילת הטיפול ובמהלכו, באמצעות התעמקות במספר תיאורי מקרה.   

 

שנה ג' - קורסים קצרי מועד

הטיפול במערכת סומטו-פסיכית   

בקורס ״הטיפול כמערכת עיכול סומטו-פסיכית״ נתאר את ההתבוננות על ההתרחשות הטיפולית כמודל של עיכול נפשי, האנלוגי לעיכול הגופני. נקרא את פרק 12 בספר 'ללמוד מן הניסיון' של ביון, ודרכו נתחקה אחר התהליכים המביאים לביטוי תפיסה זו, כל כמה שהיא מתבטאת בקליניקה. בהינתן שמרחב הזמן יאפשר, נקיים הדרכה דידקטית על שעה קלינית ובה נקרא את התרחשויות השעה לפי מודל זה והתכנים שנקראו.

 

העמדה ההתייחסותית 

העמדה ההתייחסותית רואה את המפגש הטיפולי כמפגש בינאישי, בו הסובייקטיביות של כל אחד מהדיאדה נותנת את אותותיה על המתרחש.  בסדנה נתייחס למושגים נבחרים מעולמות התוכן של עמדה זו, ונראה כיצד הם באים לידי ביטוי בעבודה הקלינית בפועל. דרך דוגמאות של תאורטיקנים שונים, כמו גם דרך וינייטות שיובאו על ידי התלמידים, נתייחס לסוגיות כגון הדדיות, ניטרליות, משא ומתן בטיפול, מימוש בפעולה, אינטרסובייקטיביות, דיסוציאציה, חשיפה עצמית, ועוד.  באמצעות המפגש עם הסגנונות השונים, ננסה לאתר את תרומתה של הנוכחות הסובייקטיבית של המטפל לתהליך הטיפולי.

החזקה והכלה 

החזקה והכלה שכיחים בשיח הפסיכואנליטי, אך לעיתים קרובות הם אינם מובנים או שמתבלבלים ביניהם. בסדנה נתייחס לשני המושגים כנקודות מבט שונות ומשלימות על הטיפול הפסיכואנליטי. המושג  החזקה נובע מעולם דימויים ויניקוטיאני, ומעלה תמונה של אם, המערסלת תינוק בזרועותיה. נלמד על החזקה כפונקציה, שתפקידה לשמר את רציפות הקיום של התינוק מעבר לזמן (אוגדן) ולאסוף את חלקיו השונים של הסובייקט המתהווה. המושג הכלה, הקשור בפונקציה של מכל/מוכל שטבע ביון, מעוררת דימוי של אם, המחזיקה את תינוקה במיינד שלה. הרעיון של מכל/מוכל מבטא קשר בין חוויות רגשיות, שטרם נרשמו בנפש, לבין האפשרות לעבד, לעכל ולחלום אותן. נתחקה אחרי שורשי המושגים, באמצעות הבנת ההיסטוריה והרקע התיאורטי שבו התפתחו. נקרא  יחד  קטעים מהמאמר של אוגדן  ונצא ממנו  ללמוד  טקסטים רלוונטיים של ויניקוט ושל ביון. נשתמש בוינייטות קליניות של המשתתפים ונתייחס לחומר שנלמד בקורסים במרכז כדי ליצור אינטגרציה והעמקה בחומר כך שנוכל לשחק בו ולחלום אותו.

 

סדנת כתיבה 

חלק משמעותי בעבודתנו כמטפלים כרוך בתרגום החוויות התוך והבין נפשיות מחדר הטיפולים לתיאור מקרה כתוב המעגן את החוויה בתיאוריות קליניות. הסדנה הנוכחית מהווה מרחב בו נתנסה בכתיבה של המעשה הטיפולי עצמו, כמו גם בכתיבת אבחנה, ומהלך טיפול נדרשים. הסדנה כוללת חלקים תיאורטיים והתנסותיים.

הדרכה קבוצתית שנתית – סמינרים קליניים בכל השנים

הסמינר הקליני מתמקד בהבנת הקליניקה והטכניקה הטיפולית לאורן של הגישות הטיפוליות הנלמדות. הסמינר מושתת על הדרכה קבוצתית ומהווה רכיב מהותי בתוכנית הלימודים. במהלך כל השנה תנותחנה פגישות טיפוליות כתובות שיביאו המשתתפים בקבוצה, מתוך עבודתם הטיפולית.