כיצד המגשרים הפכו למתווכים המודרניים

אמנם זה לא אירע ביום אחד, אלא כחלק מתהליך ארוך, אבל כיום נראה שחלק לא מבוטל מהסכסוכים בישראל נפתרים בדרך של גישור. אבן הפינה למצב זה הונחה אי שם לפני שלושה עשורים, בשנת 1992, עת התקבל בכנסת ישראל התיקון ה-15 לחוק בתי המשפט. בסעיף 79 ג' נכתב בפירוש כי בהסכמת בעלי הדין בית המשפט רשאי להעביר את התובענה להליך של גישור. בסעיף המדובר הוגדרו כלל הסמכויות של המגשרים, מסלול ההכשרה של המגשרים, הסמכויות של המגשרים כלפי בית המשפט ועוד.

למרות שמדובר על אפשרות נפלאה לפתור סכסוכים הרחק מכותלי בית המשפט, הרי שעד לשנת 2006 מדובר היה עדיין בתחום שלא רבים נהו אחריו. עד שנת 2006 תחום הגישור לא נהנה מפופולאריות יתרה, לא היו בנמצא מגשרים רבים ולמקצוע לא הייתה הילה של יוקרה עדיין.

זריקת מרץ בשנת 2006

בשנת 2006 פורסם דו"ח של וועדה מיוחדת בראשות יושבת הראש השופטת מיכל רובינשטיין. לוועדה קראו "הוועדה לבחינת דרכים להגברת השימוש בגישור בבתי המשפט" ואת הדו"ח היא הגישה לשר המשפטים דאז מר חיים רמון ולנשיא בית המשפט העליון דאז פרופ' אהרן ברק. הוועדה שהייתה פעילה במשך שלוש שנים החל משנת 2003 סקרה את התפתחות תחום הגישור בישראל מימיו הראשונים, הביאה עדויות רבות של בעלי מקצוע כמו שופטים, עורכי דין ומגשרים, הביאה עדויות לתכניות גישור מרחבי העולם והמלצות ליישום השיטה גם בישראל.

בדו"ח של הוועדה הוצעה תכנית ניסיונית להגברת השימוש בהליך הגישור במדינת ישראל והצעה זו עשתה את שלה באופן מוצלח מעל ומעבר לצפוי.

ריבוי של מסלולי לימוד

אחת הסיבות בגינן מדובר על תחום שכבש את הארץ בסערה של ממש נעוצה בעובדה שכיום קל ללמוד גישור מאי פעם. לקהל הרחב מוצעים קורסים רבים מאוד ונגישים מאוד שלא דורשים תנאי קבלה מחמירים יתר על המידה. הקורסים השונים מוצעים במתכונות לימוד שונות ובהיקפי שעות לימוד שונים, החל מקורס גישור בסיסי בהיקף של שישים שעות (היקף השעות המינימאלי שיש לעמוד בו כדי לקבל תעודת מגשר מוסמך) וכלה בתואר שני שנמשך שנתיים.

כמו כן קיימים קורסי גישור שונים שמתמקדים בנושאים שונים המוצעים לקהל הרחב כך שכל אחד יכול להתאים עבורו את הקורס שמעניין אותו באופן מיוחד. בין היתר מדובר על קורס גישורסכסוכים בנושאי גירושין, בנושאי צרכנות, בנושאי שכנות ועוד.

הסחבת שלא נגמרת

סיבה נוספת בגינה יותר ויותר אנשים פונים לאפשרות של הליך גישור היא הייאוש ממערכת המשפט. מערכת המשפט הישראלית מתנהלת במקרים רבים מאוד בעצלתיים והתסכול שנוצר כתוצאה מהסחבת המשפטית הוא רב. כתוצאה מכך אנשים רבים שנמצאים בסכסוך ומעוניינים להימנע מהימצאות בסכסוך במשך שנים רבות בוחרים לפנות לאפיק של גישור ומצליחים ליהנות מתקשורת טובה עם הצד השני, מהידברות ומסיום של הסכסוך על הצד הטוב ביותר ובמהירות הגדולה ביותר.